רבים ממכם נתקלים בקשיים לפרש התנהגויות של אנשים ,בין אם זה אדם נרקיסיסט שעומד מולכם, אדם נורמלי, או אדם אמפתי.
זה מובן משני סיבות:
1. העדר הבנה להתנהגויות מסוימות של קבוצה של אנשים
2.נוכחותה של החשיבה הרגשית ( האויב שבפנים).
כדי לעזור לכם להבין ולעשות סדר הגיוני בדברים נשתמש במדרגות האמפתיה כדי שתוכלו להבין.
אני אשתמש בתרחיש/תסריט פשוט החוזר על עצמו להמחשת כל מדרגה.
יאיר עובד במשרד, הוא עובד ביחד עם מיטל, למיטל יש אף גדול אז יאיר קורה לה כל הזמן שרואה אותה "גונזי" (על שם גונזו דמות מסדרת הטלוויזיה "החבובות"), מיטל לא אוהבת את זה, זה ממש מעצבן אותה, היא רגישה מאוד לגבי האף שלה והרגשות שלה פגועים ע"י התווית שיאיר נתן לה.
מדרגה 1 בסולם האמפתיה – אמפתיה רגשית אינסטינקטיבית (אר"א)
כאן, יאיר הוא אמפתי, הוא לא מכיר את מיטל כל כך טוב, חוץ ממסגרת העבודה, הוא לא יקרה לה "גונזי", הוא רואה שיש לה אף גדול אבל לעולם לא יעלה בדעתו לקרוא לה בשמות, למה? יאיר כאמפתי יש לו אר"א, מה שאומר שהוא לא יעשה דברים מסוימים שעלולים להיות בעיתיים, האר"א אומרת שהוא מכבד גבולות, לא מתנהג עם תחושת זכאות, מפגין אחריות, מתחשב באנשים, נוהג ביושר והגינות. הוא לא קדוש אבל יש לו התנהגות אינסטינקטיבית בגלל היותו אמפתי, יש לו אר"א, משמע ,בלם טבעי. מה שאומר שהוא לא מייצר התנהגויות מסוימות שיכולות להיראות כבעיתיות, פוגעניות, או קשות. הוא לא צריך לחשוב על איך הוא מתנהג, הוא פשוט מתנהג ככה טבעי.
לא תמיד זה ככה, האר"א שלו יכולה לפעול גם לרעה, הוא גם יכול להעליב מישהו, אך זה יכול לקרות בגלל שהאר"א שלו מופחתת או מצומצמת ומסיבות אלו:
1.האר"א שלו מופחת ע"י גורם חיצוני לא רגיל, כמו אבל או עייפות.
2.ע"י גורם חיצוני מתעלל, כמו התנהגות נרקיסיסטית.
3.ע"י זה שהאדם שעומד מולו לא נפגע מהתווית או ההעלבה בגלל שהוא כבר השתמש בזה מלא פעמים והאדם הזה צחק מזה- למשל חבר קרוב וקשר של שנים.
לסיכום: יאיר פועל באמפתיה רגשית אינסטינקטיבית, ללא צורך לחשוב על זה, לכן הוא נמנע מלעשות בעיות ולכן לא קורה למיטל בשמות.
מדרגה 2 בסולם האמפתיה- אמפתיה רגשית מבוקרת
זה מתאים גם לאמפתיים וגם לאנשים שיש להם אמפתיה(נורמליים)
במקרה הזה, יאיר רואה את מיטל וחושב לעצמו.." איזה אף ענק יש לה ,כמו של גונזו" הוא שוקל לקרוא לה "גונזי! מה המצב??" אבל הרגש האמפתי שלו נכנס ומפעיל תהליך של מחשבות והוא אומר לעצמו.. "רק רגע, יכול להיות שהיא לא תאהב את זה, וחוץ מזה גם אני לא הייתי אוהב את זה אם היה לי אף גדול ומישהו היה עושה לי את זה". לפיכך, הוא לא קורה לה בשם הזה, הוא שולט בהתנהגות שלו באמצעות שבירת המחשבות עי ביקורת עצמית על האמפתיה הרגשית שלו. האמפתיים יש להם את 2 מדרגות הסולם הראשונות של האמפתיה שמשפיעים על ההתנהגות שלהם, וגם אנשים שיש להם אמפתיה( שהם לא ה"אמפתיים" אלא אנשים רגילים עם אמפתיה).
אז, אדם כזה יכול למצוא ארנק ברחוב עם כסף, ולחשוב להשאיר את הכסף אצלו, אבל ישקול שנית ע"י אמירה לעצמו " איזה מסכן בעל הארנק, אולי הכסף הזה היה חשוב לו מאוד, אם אני הייתי מאבד ארנק בטח שהייתי שמח לקבל את אותו בחזרה עם הכסף.
מדרגה 3 בסולם האמפתיה- אמפתיה רגשית מופעלת (אר"מ)
במקרה זה יאיר בהחלט קורה למיטל "גונזי" ועושה זאת בכל פעם שרואה אותה, הוא עושה את זה עם חיוך ומתכוון לזה כבדיחה, הוא לא רואה שזה מפריע ופוגע במיטל, מיטל מחליטה לפעול ולוקחת את יאיר לצד לשיחה, היא כאמפתית ,אדם אמפתי, או אדם נורמלי, לא צריכה להפעיל שליטה על יאיר אבל רוצה להבהיר לו שזה פוגע בה. השיחה מתנהלת כך:
מיטל: יאיר, אני יודעת שאתה קורה לי גונזי ואני בטוחה שאתה לא מתכוון לפגוע ואתה רק צוחק איתי, אבל הייתי מעדיפה שלא תקרה לי ככה יותר, אני קצת רגישה לגבי האף שלי וזה ממש מפריע לי.
יאיר: וואו, אני ממש מצטער מיטל, לא חשבתי שזה יעצבן אותך ויעליב אותך ככה, אני ממש מצטער, ברור שלא אומר את זה שוב, אני ממש מצטער שפגעתי בך, מהיום תראי את זה סגור, לא יקרה שנית ,תודה שהערת את תשומת ליבי לזה, מעריך את זה מאוד.
מיטל: הכל בסדר יאיר, העיקר שאנחנו בסדר , מעדיפה לסגור דברים ביננו. תודה על ההבנה.
הבעיה נפתרה.
יאיר לא היה מודע( כי יש לו העדר אמפתיה רגשית אינסטינקטיבית, ומבוקרת) שההתנהגות שלו פוגענית, האינטליגנציה הרגשית שלו לוקה בחסר, אין לו בלם טבעי פנימי שימנע ממנו להתנהג ככה ושיעיר אותו לעובדה שהבדיחה אולי לא תתקבל יפה, למרות זאת, כשהעירו אותו לעובדה זו שההתנהגות שלו פוגעת, האמפתיה הרגשית שלו השיבה בצורה חיובית רק שהופעלה והוא הביע חרטה כנה ותיקן את דרכו.
זאת התנהגות של אדם נורמלי, אנשים כאלו יתנהגו בדרך כזו ,והתגובה להתנהגות כזו כמובן תלויה בנסיבות ובסוג האדם שמקבל אותה, אבל שמעירים אותם לעובדה שההתנהגות שלהם פוגעת וגורמת לבעיות הם יגיבו באמפתיה רגשית מופעלת. אפשר לומר ש"נורמלים" במידה מסוימת קצת קצרי ראיה ,אבל לא אנשים רעים, כשמעירים את תשומת ליבם הם יתיישרו, אבל אם לא יעירו אותם ולא יתלוננו בפניהם הם ימשיכו. הם לא מתעלמים מההתנהגות שלהם , פשוט לא מייחסים לזה בעייתיות. יאיר לא חשב שמיטל תיפגע, כי הוא התכוון לזה כבדיחה, אבל האמפתיה הרגשית שלו לא מפותחת מספיק כדי לא לגרום לו להתנהג ככה מראש, או לשקול לפני האם זה יכול לפגוע בה.
מדרגה 4 בסולם האמפתיה- אמפתיה רגשית מינימלית
יאיר קורא למיטל גונזי , היא לא אוהבת את זה, היא פונה אליו כמו שתואר בסולם ה 3, הפעם הוא עונה לה ככה:
יאיר: נו באמת, אל תגידי לי שנפגעת מזה , זה רק בדיחה!
מיטל: אתה אולי רואה את זה כבדיחה, אבל אותי זה לא מצחיק, אני לא אוהבת את זה, בבקשה תפסיק.
יאיר: באמת?! , צחקתי איתך, את לא צריכה להיפגע מזה.
מיטל: אני יכולה להבין למה אתה רואה את זה כבדיחה אבל זה פוגע בי אז אני מבקשת ממך יפה, תפסיק, זה לא נעים לי.
יאיר: טוב, אם זה ממש מפריע לך ויגרום לך להפסיק עם הדרמה, רק התלוצצתי איתך, איזה רגישה את.
מיטל: ממש לא הצחיק אותי, ואם תמשיך ככה אצטרך לפנות להנהלה.
יאיר: טוב, טוב, תירגעי, אין צורך בזה, לא אומר את זה שוב.
מיטל: תודה יאיר.
בעיה נפתרה.
ליאיר, בתרחיש הזה, לקח יותר זמן להבין את המסר של מיטל, הוא פשוט ביטל את הרגשות שלה לגמרי והיה צריך 2 שכנועים שההתנהגות שלו בעייתית כלפיה , למעשה הוא התאמץ להבין למה זה בעייתי ,בגלל האמפתיה הרגשית המינימלית שלו, וגם בגלל האיום הפוטנציאלי שהיא תערב הנהלה ( שיאיר לא רצה שיקרה) לבסוף הוא הסכים להפסיק. יאיר כנראה יגיד על מיטל שהיא יותר מידיי רגישה לחברים שלו וימשיך לקרוא לה ככה מאחורי גבה , אבל יפסיק לעשות זאת מולה, אין לו צורך לשלוט בסיטואציה ( כמו שנרקיסיסט היה צריך לעשות כשהיה עומד מול אתגר כזה) אבל התגובה שלו היא התנגדות, וחוסר אמון בגלל האמפתיה המינימלית שלו. זה תגובה של אדם שיש לו קווים נרקיסיסטים אבל לא נרקיסיסט, יש להם קצת אמפתיה רגשית.
מדרגה 5 בסולם האמפתיה- העדר אמפתיה רגשית ( נרקיסיסט)
מיטל מעלה את הטענה בפני יאיר והוא עונה לה ככה:
יאיר: על מה את מדברת? אף פעם לא קראתי לך ככה.
מיטל: מה? כן, אתה כן יאיר, אתה אומר את זה כל פעם שאתה רואה אותי.
יאיר: שטויות, את טועה.
מיטל: לא, אני לא טועה, אתה קראת לי "גונזי" בגלל גודל האף שלי.
יאיר: לא, אני לא, אף פעם לא אמרתי את זה , למה את ככה? מה יש לך?
ליאיר אין אמפתיה רגשית בכלל, הוא נרקיסיסט, מיטל מאתגרת אותו , התלונות שלה והכעס הוא דלק עבורו אבל העקשנות שלה שהוא עושה משהו לא בסדר פוגע ביאיר בגלל תחושת הזכאות שלו ( לעשות ולומר מה שבא לו), ופוגע בחוסר האחריות שלו ( בניסיון שלה לגרום לו לקחת אחריות) ומוכיחה את העדר הכרת הגבולות וזה מרגיש ליאיר ( בתת מודע שלו) שמיטל מנסה להפעיל שליטה עליו. בהיותו נרקיסיסט יאיר חייב לדחות את השליטה הזו עליו ולכן קו ההגנה הראשון שלו ( הכחשה) מופעל. בגלל שזה מצב של "הוא אמר" "היא אמרה" קו ההגנה הזה מתאים. מיטל לא מפסיקה למרות הכל, ויאיר ( שבאמת בכנות מאמין שלא אמר את זה, בגלל שהנרקיסיזם שלו מעוור אותו מלראות את זה כדי להפעיל שליטה )ממשיך להכחיש. מיטל חייבת לחזור בה ואז ליאיר יש שליטה בסיטואציה. אבל לא כך קורה, ומיטל ממשיכה..
מיטל: תראה יאיר, אני מבינה שאתה אולי מתבייש בגלל זה, אבל אתה באמת אמרת את זה, ואני מבקשת ממך יפה להפסיק עם זה, בבקשה?
עוד דלק ליאיר
יאיר: ואני אומר לך שאף פעם לא אמרתי לך דבר כזה טוב?
יאיר עונה ממקום שהנרקיסיזם שלו מגן עליו, וממשיך לגרום למיטל לסגת מהאתגר הזה, מיטל מרגישה שזה לא הולך לשום מקום ומרגישה יותר נורא בגלל ההכחשות של יאיר ומהבלבול שייצר אצלה, " אולי הוא אמר משהו דומה שנשמע כמו גונזי?"
מיטל: אז אתה אומר שאף פעם לא קראת לי "גונזי"?
יאיר: "זה מה שאני אומר לך" יאיר אומר בתוקף והקול שלו אגרסיבי כמו צורת העמידה שלו.
מיטל: טוב, בסדר, אם אתה אומר. אז נעזוב את זה.
מיטל נסוגה לאחור, ללא עצבים, ומרגישה לא בנוח עם החוויה, יאיר נותן לה ללכת בגלל שהיא נסוגה, יש לו שליטה והכל טוב בעולמו, מיטל נשארת מצוברחת, יאיר בהיותו נרקיסיסט ונעדר אמפתיה רגשית ,לא עזר לה.
בואו נבחן תוצאה חלופית אחרת לסיטואציה:
1 -מיטל עומדת על שלה.
מיטל: אתה אמרת את זה יאיר ואם לא תפסיק אני הולכת להנהלה!
דלק מאתגר ליאיר
יאיר: לא אמרתי, אבל לכי להנהלה, הם לא יעשו לי שום דבר( נשאר בהכחשה, ותחושת גרנדיוזיות " ההנהלה לא תעשה לי כלום")
מיטל: או קיי, זה בדיוק מה שאני אעשה.
יאיר: זו תהיה טעות שלך, תעשי מה שבא לך , והולך.
בזה שיאיר הלך, הוא נתן לה את הטיפול השקט, ומשליט שליטה עליה בהצהרה "שזה נגמר" אני ניצחתי כי לא אכפת לי. וזה גם מראה שוב את העדר אמפתיה רגשית , חוסר לקיחת אחריות, ותחושת הזכאות שלו, הוא השיג שליטה והמרד של מיטל התבטל באותו הרגע, אולי יהיה לו משהו להתמודד מולו אחר כך , אבל זה לא הדאגה שלו, הוא צריך שליטה עכשיו.
2- מיטל מביאה עד.
יאיר ממשיך להכחיש אז מיטל מביאה את ליבנת .
מיטל: בבקשה תגידי ליאיר שגם את שמעת אותו .
ליבנת: אתה אמרת את זה יאיר, אתה אומר את זה כל הזמן. שמעתי אותך אומר את זה.
עוד דלק ליאיר
יאיר אולי נשאר בהכחשה, ( הקו הראשון של ההגנה ) אבל הנרקיסיזם שלו מרגיש שההתאגדות מולו (במיוחד אם נגיד ולליבנת יש ותק יותר גדול מיאיר) פורצת את קו ההגנה הראשון, ולכן הוא משחרר את קו ההגנה השני ( מניפולציה חלופית).
יאיר: היא התחילה עם זה, היא קוראת לי בשמות אז אני פשוט מחזיר לה מה שהיא עשתה לי (השלכה/הקרנה- היפוך אשמה).
או שהוא יאמר: אני לא אמרתי "גונזי" אני אמרתי גונני כי השם משפחה שלה גולן זה רק קיצור לשם המשפחה ( שקר/הטיה).
או שיאמר: לא אמרתי גונזי אמרתי גונני , אוף, איזה רגישה את , זה הבעיה היום עם הנשים בעבודה בגלל זה יש הרבה תלונות שווא מהם ( העלבה/שקר/הטיה).
או שיאמר: היא אף פעם לא התלוננה על זה לפני, היא בדרך כלל צוחקת , אני חושב שהיא מתלוננת על זה עכשיו כי דחיתי אותה שהיא רצתה לצאת איתי ודחיתי אותה, היא מתנקמת בי עכשיו.(שקר/ העברת אשמה).
יש עוד מלא מגוון של דוגמאות ובטח כבר נתקלתם בכאלו, תלוי בסוג הנרקיסיסטי ובנסיבות.
הנקודה החשובה והקריטית פה שצריך להבין היא שהוא נעדר אמפתיה רגשית, יש לו תחושת זכאות, צורך בשליטה, והעדר גבולות. כל אלא גורמים לו לקרוא למיטל בשמות ואז שמעמידים את זה מולו הוא חסר אמפתיה רגשית, והצורך שלו בשליטה מולידים תוצאות כמו שתוארו להעיל.
בהתאם לכך, אתה יכול להשתמש בסולם האמפתיה דרך מגוון של אנשים שאתה באינטראקציה איתם, כדי שזה יוכל לעזור לך למקם אותם בספקטרום המתאים להם לפי התנהגותם. מקווה שזה יעזור לכם, בהצלחה.
