בכל משפחה ישנה מעין הירכיה מובנית.
בין היתר של הילד ה"מוצלח" והילד שהוא "הכבשה השחורה".. אם נקצין ואם לא.
אותו ילד שונה, שבוחר ללכת בדרכים שונות משאר בני המשפחה, שנראה שהוא בעל מאפיינים שונים ואף מנוגדים לשאר בני המשפחה.
הרבה פעמים הוא זה שתשומת הלב השלילית מופנית אליו, כמקור כל בעיות המשפחה.
הכאוס הפנימי-זה שעושה הכל הפוך, גורם לבעיות, לריבים, מתמרד, איתו כל הכביסה המלוכלכת של המשפחה מתרכזת, מוצפת.
אולי בעצם זה הפוך? ונולד למשפחה ילד שפשוט צועק "המלך ערום".
הוא זה שרגיש לכל אותן נקודות מכאיבות, לכל אותם דפוסי מחשבה והתנהגויות שקיימות כבר ואפילו עוברות בין דור לדור ולא משתנות.. ואז מגיע אותה הדמות למשפחה שרואה ומרגישה ומורדת, ווואלה זה לא פשוט… בלשון עדינה.
זה גורם לבעיות קשות במיוחד שבני המשפחה לא ערים ולא מודעים.. לעצמם ולתוכם ולנסיבות.
הוא מקלף את הפצעים, את הצד שמוסתר, את הטאבו המשפחתי והופך סדרי עולם.
הוא מעלה באוב הוא מעלה לאור את כל הנסתר.
הוא מורד הוא מציף ו…יוסטון ידידי יש לנו בעיה.
הוא מפרק יסודות קיימים.
ויש לו תפקיד שנראה בהתחלה שנכפה עליו, כעול לשבור קללות משפחתיות בין דוריות והופך להיות יתרון עם הגדילה האישית.
להכניס אור ושינוי….
לתקן ולאזן תא משפחתי.
וזה מדבק ומתרחב…
תפקיד לא קל במיוחד לאור העובדה שכדאי להגיע למקום של משקם, צריך לעבור דרך קשה אישית ופרדוקסלית.
אתה טעון כרימון ביכולות ובריגשיות בעודך ילד, שונה בתחושה שלך מכולם, רגיש להכל וחסר תמיכה משפחתית ועוד טובע בדברים שילדים לוקחים על עצמם ועם זה לך תבנה מדינה..
לך תבנה את עצמך ותגדל.
עם דימוי עצמי ירוד ובטחון עצמי שמגרד את הריצפה, ששנים אומרים לך שאתה טועה ודפוק ושנים של נסיון שרק יוכיח לך שהם צודקים.
והנה בא היום שנוחתת עליך ההבנה והתודעה והאומץ לראות דברים אחרת, לקבל כוחות וכלים עם עיניים פתוחות וחותמת שכנראה שאפשר אחרת ומותר ואפשרי.
שכל נסיון החיים והכשלונות היו בעצם שיעור להביא אותך למקום של יכולות מטורפות, שליחות עולמית קטנה-גדולה ליצור, לעזור, ולתת מעצמך.
איך נדע את כוחנו אם לא בחנו אותנו בעבר?
אם לא עברנו משוחות קשות ועמוקות עם עצמנו להביא את עצמנו לידיעה ולאור, אם לא נפלנו, נכשלנו, היינו לפעמים בתחתית הבור רק כדי לגלות שאנחנו יכולים לטפס הרבה יותר גבוה מהמקום שהיינו, שהתחלנו.
אמפטים הרבה פעמים באים עם מתנות שקשורות לאותן יכולות.
מוזיקה, בעלי חיים, אומנות, יצירה, רקוד, הרבה מטפלים… נבנות על פצעים וצדדים אפלים, על רגישות גבוהה ..שהביאו אותם לאור והם בחרו לשתף אותם עם העולם.
היכולת לתרגם מסע אישי קשוח ליצירת טוב וניצחון אישי מבלי להשאב ולהיות בתודעת קורבן, להתעלות ולבחור לא רק בעוצמות אישיות ולפזר גם את הטוב הזה לעולם.
זה חוזק.
והכל מתחיל במסע אישי, משפחתי לתיקון.
אז כולנו ריקמה אנושית אחת גדולה ופועמת, לפעמים גם מפצעים גדולים ומדממים ומצללים אפלולים שיוצאים לאור.
בשלום עולמי. אישי.
קרדיט- שרון הרוש.
